שאלה: עשינו משלוח של בשרים ועופות ובשרים טריים וזה נשלח ע"י שליח ערבי, האם מותר לאכול. כמו כן מה הדין שעושים משלוח של אוכל מוכן כגון שווארמה או שניצל וכיוצ"ב, וזה מגיע ע"י שליח ערבי, האם מותר לאכול?

 

תשובה: הנה עם התפתחות הטכנולוגיה יותר ויותר אנשים רוכשים מזון בהזמנות טלפוניות ובאמצעות הרשת, והמזון המהיר או מוצרי המזון מרשתות השיווק השונות מגיעים עד בית הלקוח באמצעות שליח. בדר"כ אין בכך בעיית כשרות מיוחדת משום שכל המוצרים שיוצאים ממפעלים אלו תחת השגחת כשרות, נארזים עם חותמת כשרות שמוטבעת בדרך כלל על האריזה המקורית של המוצר. בצורה כזו יודע הצרכן שהמוצר שבידיו אכן מגיע ממקור כשר, ולא הוחלף בדרך במוצר אחר. ואולם גם בימינו נותרו כמה מוצרים שנרכשים בדרך כלל ללא אריזה, וממילא ללא סימן שמעיד על כשרותם. דוגמאות לכך הן ירקות ופירות שונים, בשר, עופות ודגים טריים. כמו כן כאשר מזמינים הביתה מזון מהיר, כגון פיצה, שווארמה, פלאפל, המבורגר וכיו"ב, בדרך כלל הוא אינו ארוז באריזה סגורה עם חותמת כשרות עליה. מציאות זו יכולה להיות בעייתית כאשר השליח שמביא את המזון עד לדלת ביתנו אינו יהודי או יהודי שחשוד בעצמו על אכילת נבלות וטרפות, משום שחכמינו ז"ל חששו ששליח כזה יחליף את המוצר הכשר שנשלח איתו במוצר אחר שאינו כשר. כדי לוודא שדבר כזה לא יקרה, הצריכו חכמים בכל משלוח ע"י גוי (או לחלופין יהודי חשוד) לחתום את המשלוח בחותם בתוך חותם (עי' בדינים אלו בש"ע יו"ד סי' קיח).  

 

והנה יש להקל בנדון השאלה שלנו מכמה סיבות א. כאשר אין לגוי שום רווח בהחלפת הבשר, לא חוששים שהחליף את הבשר, גם כשאין חותם בתוך חותם (עי' ש"ע סי' קיח ס"י). אשר על כן, ברוב המוחלט של המקרים הנדונים של שליח גוי שהביא מזון מהיר או משלוח מהמרכול, אפשר יהיה להקל מאחר שבדר"כ אין לשליח שום ענין להחליף את המאכל שהוא מוביל ב. ישנם כמה ראשונים (ריב"ש, רשב"ץ, רשב"ש, שו"ת יכין ובועז והו"ד בכה"ח יו"ד סי' קיח ס"ק פט) דס"ל שישנה אפשרות להסתמך על 'כתב הכשר' חתום ע"י בי"ד או עדים שבו מצוינים כמות ומשקל המזון שבידי הגוי במקום 'חותם'. ולפ"ז יש לסמוך על קבלה של בית עסק מסוים כראיה לכך שהמוצר שרכשנו אכן הגיע מאותו בית עסק שאנחנו יודעים שיש לו כשרות מוסמכת ג. דעת הערוך השלחן (סי' קיח ס"ק כו בשם תורת החטאת כלל לב דין טז) כאשר גוי מבצע שליחות בתוך עיר שרובה יהודים, היא מוגדרת לצורך העניין כ'מקום מעבר לרבים' מאחר שהגוי חושש שיראוהו מחליף (ואמנם ק"ק לסמוך ע"ז שהרי סוף סוף המשלוח פעמים ונעשה ברכב וקשה להגדירו כמקום מעבר לרבים. ועוד שיכול לנטות לצידי רה"ר שפ אף אחד לא רואהו ולעשות ככל העולה על רוחו) ד. סברא נוספת יש לומר בזה להקל, כאשר מדובר בשליח מקצועי העוסק בכך לפרנסתו, שכיון שיש חזקה שאינו פותח חבילות אותן הוא מקבל למשלוח כדי לשמור על אמינותו, אין לחשוש שמא החליף את העוף (ראה בזה בשו"ת תשובות והנהגות ח"ב סי' שעב).

הלכך להלכה בנדו"ד אפשר לאכול מהמאכלים.

 

כמו כן נשאלנו באישה שעובדת במשרד שמשפצים בו פועלים ערבים והשאירה בשר בקופסא במקרר, ולאחר מכן יצאה מהמשרד והפועלים נשארו, האם מותר לה לאכול מהבשר. והשבנו ע"פ מש"כ בש"ע (יו"ד סי' קיח ס"י) שאם אין מקום לחשוש שנהנה בחליפין, מותר הבשר. וכ"פ בערוך השלחן (שם סע' ל) שאין לחשוש שהגוי יכשיל את ישראל בחינם, אם אין לו כל הנאה מזה. ועוד שיש לצרף את החשש שאם יתגלה הדבר יאבד את פרנסתו. ולכן למעשה בנדו"ד, הבשר והכלים מותרים. ויש להוסיף עוד שהש"ע (שם) כתב שאם הנכרי אינו יודע מתי יחזור הישראל, הבשר מותר, כיון שירא שיתפס. וזו עצה להבא דאם יש מקום לחשש, אפשר לומר לו שתחזור עוד מעט.