נו עומדים סמוך לחג שמחת תורה, בו נהגו בכל ישראל לשמוח ולרקוד ולשיר לכבוד התורה הקדושה. וכמו שכתב רבינו חיים ויטאל בספר שער הכוונות, שהמנהג להקיף את הספר תורה ולרקד ולמחוא כפיים בפני הספר תורה ביום טוב של שמחת תורה. והוא מנהג טוב ואמיתי.


ואף על פי שבשבתות וימים טובים אסור למחוא כפיים, (אלא אם כן עושים זאת בשינוי), מכל מקום ביום שמחת תורה היקלו בזה לכבוד התורה הקדושה.


והוסיף רבינו חיים ויטאל: "וראיתי למורי האר"י ז"ל, שהיה נזהר מאד במנהג זה להקיף הספר תורה, ולרקד ולשורר בכל כוחו לפני הספר תורה". ומובא שרבינו האר"י בחזרתו לביתו מבית הכנסת, היה נכנס לכל בית כנסת שהיה בדרכו, ושמח לכבוד התורה הקדושה.


ובבית הכנסת של מרן זצ"ל, כשהיה צעיר לימים, היה שמח כל כך בשמחת התורה, עד שאירע שהיה פושט את ה"פראק" (המעיל) שלו, מרוב שמחת התורה, ומפזז ומרקד זמן ממושך. גם אביו של מרן זצ"ל, היה נקרא בפי כל "רבי יעקב גלֶה", ונקרא כן על שם הפיוט שנהגו בני בבל לשורר ביום שמחת תורה, "גלה גלה זיו הודי", כי כל כך היה שמח ביום הזה, ומשמח אחרים גם כן, עד שאמרו שבשכר זאת זכה לבן שהאיר עיני העולם בתורתו.


גם כאשר היה מרן זצ"ל זקן מופלג בשנים, היה משורר בעצמו כמה מהשירים המיוחדים ליום שמחת תורה, והיו מרקדים לפניו תלמידי חכמים ידועים, כמו הגאון רבי דוד עטיה שליט"א (בנו של הגאון רבינו עזרא עטיה זצ"ל), שהיה מרקד כנער צעיר מרוב שמחת וכבוד התורה. וכן רבי יצחק אבא שאול שליט"א, אחיו של הגאון רבינו בן ציון אבא שאול זצ"ל. (שה' יתברך יאריך ימיהם בטובה). והיתה השמחה אמיתית, שמחת התורה של אנשים שיודעים ערכה של תורה. אשרי עין ראתה כל אלה.


ושמחה זו שאנו עושים בשמחת תורה, היא מעין השמחה שנזכה בה לעתיד לבוא, שהיו שמחים בבית המקדש בימי חג הסוכות, כמו שאמרו רבותינו (במסכת סוכה נא:), "מִי שֶׁלֹּא רָאָה שִׂמְחַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה, לֹא רָאָה שִׂמְחָה מִיָּמָיו", והסביר מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, שלכאורה, הרי גם בזמנינו יש לכל אדם כמה שמחות בימי חייו, בנשואיו ובנשואי בניו ובנותיו, ואם כן מה מיוחד כל כך בשמחה שהיתה בימים ההם? והשיב, כי שמחת בית השואבה היתה מיוחדת במינה, שהיתה גם שמחה רוחנית, שממנה שאבו רוח הקודש, כמו שאמרו בתלמוד ירושלמי (סוכה ריש פ"ה). וגם אנו שמחים על שזכינו לקבל תורת אמת וחיי עולם נטע בתוכינו.


ועל כל אדם להתעורר ביום הנשגב הזה, ומכאן ולהבא להקפיד מאד על קריאת "שניים מקרא ואחד תרגום", בכל שבוע ושבוע. ובעזרת ה' נזכה לשמחה השלימה בביאת משיח צדקינו, ואז נזכה לשמחה נצחית, כאשר יתקיימו משאלות לבינו ותפלותינו בימים הנוראים שעברו עלינו, שיעשו כולם אגודה אחת לעשות את רצונו של ה' יתברך בלבב שלם, וידע כל פעול כי אתה פעלתו, ויבין כל יצור כי אתה יצרתו, ויאמר כל אשר נשמה באפו, ה' אלקי ישראל מלך ומלכותו בכל משלה. אמן כן יהי רצון.

0 תגובות