שני אחים מן האם, אחד כהן ואחד לוי, במקום צורך שאין עוד כהן ולוי האם אפשר להעלותם לתורה אחד אחר השני

  

תשובה: בשער הציון (סי' קמא ס"ק יט) כתב בשם השערי אפרים (שער א סל"א) להתיר במקום הצורך גם באחים מן האם, ע"ש. ובפשטות סברתו שכיון שכשמעלים לתורה מזכיר לכל אחד בשם אב אחר וא"כ אינו בולט שהם אחרים. והנה יש לצרף לזה את מש"כ בספר נוהג כצאן יוסף (הנד"מ עמ' קלז אות ח) שכתב וראיתי בקהל אחד שהעלו ארבעה אחים בזה אחר זה, והרב מרי דאתרא לא מיחה, ואמרתי דלא קפיד, לא קפדי בהדיה. וכ"כ הרב ערוך השלחן (סק"ח). וכן יש לצרף מש"כ בשו"ת אמונת שמואל (סי' מז) שאין לחוש לעין הרע בזה, אלא דוקא כשקוראים את העולים לספר תורה בשמותם, אבל במקום שנהגו שלא לקרות לספר תורה בשם, יכולים לעלות אב ובנו או שני אחים זה אחר זה, ואין לחוש בזה לעין הרע. וכ"פ בשו"ת נשאל דוד (חלק אורח חיים סי' ה). וכן הסכימו הרב אליה רבה (סק"ז), והרב לקט הקמח (דף טז ע"ב), והרב אמת ליעקב (אלגאזי דף יט ע"א), והרב דבר אמת (דף לט ע"ב), והרב נוהג כצאן יוסף (עמ' קלז אות ח), והרב בית מנוחה (דף קסד ע"ב אות לב), והרב מגן גבורים (ס"ק יד), ושו"ת אבני חפץ (סי' טז). והנה ידוע המנהג במקומינו שאין קוראים לספר תורה בשם, וכמו שכתב מרן החיד"א בשו"ת חיים שאל (ח"א סי' יג) שהמנהג פשוט בעיר הקודש ירושלים, שאין השליח ציבור קורא לעולים לספר תורה בשמם, כמו שנהגו בחו"ל, אלא השמש הולך אצל היחיד שרוצה לקרותו לספר תורה, ואומר לו שיעלה, ואם היחיד אינו רוצה לעלות לספר תורה מחמת איזו סיבה, אומר לשמש שיקרא לאחר, ודבר זה מצוי הרבה, ותקנת הראשונים היא כדי שלא יהיה בכלל מי שקוראים אותו לעלות לספר תורה ואינו עולה שמקצרים ימיו, כמו שאמרו בברכות (נה.). ואם כן אין לחוש בזה לעין הרע. ומרן זצ"ל בספרו חזו"ע (שבת ח"ב עמ' רצו) הביא דבריהם. והביא גם את זה הגאון רבי אליהו ישראל בספר כסא אליהו (סי' קמא סק"ב) שכתב, שאף על פי שבמקומות אלו אין קוראים בשם לעלות לתורה, מכל מקום כיון שאחר קריאת התורה אומר השליח ציבור מי שבירך לעולים ומזכיר את שמותיהם, הרי זה כקוראו בשמו, כי מה לי בתחילה ומה לי לבסוף, ע"כ. וכ"כ רבי אהרן בן שמעון בספר נהר מצרים (הל' קריאת ספר תורה אות ה). וכ"כ בכף החיים (סי' קמא ס"ק לב). וכתב שם מרן זצ"ל, אולם נראה לי שהיא חומרא יתירה, שאמירת 'מי שבירך' אינה נאמרת בקול רם, כמו קריאת שם העולה, שהיא בקול רם לפני כל הציבור. והרי כל האחרונים הנ"ל הביאו מש"כ האמונת שמואל שאם אין קוראים בשם שפיר דמי, והרי גם במקומם היו אומרים 'מי שבירך' לעולה. ואע"פ כן לא חששו לזה, ע"ש. וכמו שמרן זצ"ל צירף לנדונו התם כשאחד עולה משלים והשני מפטיר את אותם דעות, הכא נמי נצרפם גם הכא לד' השערי אפרים דלעיל. ויש להוסיף דבפרט היכא שיש מקומות דאין עושים 'מי שברך' לכל עולה ועולה דשפיר דמי.

 

הלכך להלכה, במקום הדחק שאין כהן ולוי אלא שני אחים מן האם שאחד כהן ואחד לוי, אפשר לעלותם אחד אחר השני.