הוציאו ספר תורה ולאחר מכן התברר שאינו נמצא במקום קריאתו ויש טורח רב בגלילתו, האם יחזירו אותו לארון הקודש או יגללו הספר תורה למקומו

  כתב הרב מטה יהודה (סוס"י רפב) תדע דהרי אנו מקפידים אפילו בשעת יציאה מההיכל שאם החליפו ולא הוציאו ס"ת שמסודר לעלות והוכן מבעוד יום שאין אנו דוחין זה שהוציאו עכשיו וגוללין אותו עד מקום הסידרא דיומא אע"פ שיש בזה טורח ציבור וכו', ע"ש. גם בספר שמש צדקה (סי' לא) כתב, מעשה היה שהוציאו ספר תורה מבלי ששמו לבם אם הוא מוכן במקום הקריאה, וכשהוציאוהו מהארון הבחינו בכך, קודם שהוליכוהו לתיבה במקום שקוראים בו, והיה שם צורבא מרבנן שהורה להחזירו, וכתב שם שלא יפה הורה משום פגמו של ספר תורה. ועוד כלל בידינו (יומא ע.) שאין מעבירין על המצוות. ואתי איסור שאין מעבירין על המצוות ודחי טורח הגלילה, ע"ש. והגאון רבנו יום טוב צהלון ז"ל בשו"ת מהריט"ץ (ישנות, סי' רצג ד"ה ראשונה גבי ארבע פרשיות) כתב, דלא היו מוציאין שני ספרים משום פגמו של ראשון אלא גוללין, אף על גב דאיכא משום טורח ציבור, ע"ש. וכ"ה בקרית ספר למאירי (מאמר רביעי חלק א) שכתב, וכן צריך לחוש לכבוד הספר שלא לעשות דבר שיהא הספר חשוב בעיניהם לפסול וכו', למדין הימנה שכל שיש באיזה ענין כיוצא בו לחוש לפגם הספר אין מוציאין אחר וכו', ע"כ. וכ"כ בערך השלחן (סי' קמד ס"ק ה), ע"ש. ועי' סידור בית יעקב להגאון היעב"ץ ז"ל (סדר הוצאת ספר תורה, אות א) שהביא מחלוקת הפוסקים בזה אם לחשוש לכבוד הספר תורה כשמחזירים אותו, או לחשוש לטורח ציבור בזה, ע"ש. גם בשו"ת אגרות משה (ח"ב חאו"ח סי' לז) כתב מעשה שהוציאו ספר תורה מההיכל ולא היה במקום הקריאה, וציווה השמש להחזירו, והיה מי שהתיר כי דימה זה למה שכתב החכם צבי דמי שהכין נר שעוה להדלקת נר חנוכה ובא לידו שמן זית שהורה שיניח השעוה וידליק בשמן זית. והשיב האגרות משה ז"ל שאינו דומה כלל, כי שמן זית מצווה מו המובחר, אך בספר תורה אין עדיפות בהידור לזה על זה. ופגם הספר חמור יותר מטורח ציבור, ע"ש. וכ"פ הגאון רי"ח זוננפלד בשו"ת שלמת חיים (אור"ח סי' קמט). וכ"פ כה"ח (סי' קמד ס"ק יג). ושמעתי בשם הגרב"צ אבא שאול זצ"ל שהורה שלא להחליף לס"ת אחר אלא יגללו במקומו.

 

אמנם הגאון החיד"א ז"ל בספרו מחזיק ברכה (סי' קמד ס"ק א) כתב, ומעלת הרב הכולל, וחן ערכו מי ימלל, כמהר"ר יעקב בן נאיים נר"ו בתשובותיו הנדפסים מחדש ויהיו נקראים ספר זרע יעקב (סי' א) דעתו נוטה דאין כאן פגם, ולא יגללו בציבור, ע"ש. וכ"כ עוד בספרו לדוד אמת (קונטרס אחרון סי' ב, אות א) דאם הוציאו ספר תורה מההיכל, ובהיותו חוץ להיכל ביד הנושאו להוליכו לתיבה, נזכרו שאין זה מן המוכן והוציאוהו בטעות, ויש ספר תורה אחר מוכן ופתוח בסדר היום, שהיה אצלו בהיכל, והמוציא את ספר התורה החליף, מאי דהווה הוה, ויגללו זה לבחוץ ויכינוהו לקרות בו. ויש מי שכתב דאין כאן פגם אם יחזירוהו ויקחו המוכן, ולא יגללו בציבור, ועי' מחזיק ברכה (סי' קמד), ע"כ. והגאון הרב יפה ללב (סי' קמד ס"ק א) לאחר שהביא דברי הגאונים שמש צדקה וזרע יעקב, כתב, גם דעתי נוטה בזה אפילו שהעלוהו לבימה, וכשפתחו החזן רואה שאינו פתוח בסדר היום, וידעו כל עם הקהל מזה, אין כאן פגם, בשגם הוא בשבת וביום טוב דשכיחי רבים, דאיכא טפי טירחא דציבורא, וכדאמרינן בגיטין (נט:) וכתבנו לקמן (סי' רפא) בשבת ויום טוב לא יאריך, ועוד שרוצים למהר, ועל ידי שיגללו במהירות יהיה נקרעת היריעה, או להתיר התפירות, רובו הווה ורגיל על ידי מהירות הגלילה. והגם שכתב הרב בספר לדוד אמת (סי' א אות סח) אם הוציאו ספר תורה מההיכל וידוע שאינו מוגה, יוציאו אחר. א"כ, זה הספר שלא היה מוכן ומוגה מקודם, לגבי הספר תורה שהיה מוכן ומוגה לאותה שבת, נקרא שאינו מוגה וכו', ע"ש. וסברתם כנראה שאין בהחזרתו חשש של פגם לספר תורה, שהכל יודעים שהסיבה שמחזירים אותו, כי לא היה מוכן, ואין לגוללו משום טורח ציבור, או כדי למנוע המחלוקת. נמצא דאיכא בזה פלוגתא. ולענ"ד אם הציבור ממהר או שצריך לגלול זמן ארוך, יש לסמוך על הני אחרונים ולהוציא הספר תורה שמוכן כבר לקריאה (ונראה דלכו"ע אם רק פתח את הספר בהיותו בארון ולא הוציאו אותו, אין בעיה להחליפו באחר).

 

לכן להלכה בנידון השאלה שלנו, אם הציבור ממהר או שצריך לגלול הרבה, מותר להחזיר הספר תורה לארון הקודש ולהוציא הספר תורה שמוכן כבר לקריאה. אבל אם הציבור לא ממהר או שאין צורך לגלול זמן הרבה, טוב שלא יחזירו הספר לארון אלא יגללו אותו למקומו.