תשובה: ברכת האורח מובאת בגמרא (ברכות מו.) בעל הבית בוצע (מברך על הלחם בראשית הסעודה), ואורח מברך (את ברכת המזון שבסופה). בעל הבית בוצע, כדי שיבצע בעין יפה, ואורח מברך - כדי שיברך את בעל הבית. מאי מברך, 'יהי רצון שלא יבוש בעל הבית בעולם הזה ולא יכלם לעולם הבא". ורבי מוסיף בה דברים: "ויצלח מאוד בכל נכסיו, ויהיו נכסיו ונכסינו מוצלחים וקרובים לעיר, ואל ישלוט שטן לא במעשי ידיו ולא במעשי ידינו, ואל יזדקר לא לפניו ולא לפנינו שום דבר הרהור חטא ועבירה ועוון מעתה ועד עולם', ע"כ. וכן פסקו הטוש”ע (סי’ רא ס"א). ובראשונים הובאו כל מיני נוסחאות בברכת האורח. והודפס ברכת האורח בכל הסידורים.

 

והנה מי שמשלם על מאכלו כתב המ"א (שם ס"ק ב) דאם משלם האורח דמי סעודתו, אין צריך לברך את בעה”ב. וכן מבואר במ”ב (שם ס”ק ז), ע"ש. ובנדוננו נראה לכאורה שהאוכל הוא שכר על עבודתם והוא עידוד שיוכלו לעבוד טוב יותר, והוי כאילו משלמים הם על האוכל, אמנם לא בכסף, אלא בעבודה טובה ותפוקה וכו', דלא גרע מתשלום. והגר”ז (סי’ רא ס”ד) והח”א (נשמ”א כלל מו) כתבו דאם אין בעה”ב מיסב עמהם, אין צריכים לומר ברכת האורח. והוא מדברי הזוה”ק (פרשת בלק). והיינו משום דברכת האורח נתקן כברכת הודאה, והיינו דווקא כשמודה לפניו. ולפי”ז במקום שאין בעה"ב עמהם, אין צריכים לומר ברכת האורח. ועי' במ"א (סי’ רא סק”ה) שכתב דאין חיוב לברך את בעל הבית, אלא כשמברך על הכוס. ועי’ בשער הציון (שם ס”ק טו) מש"כ על ד' המ"א. ועי' בשו”ת שבט הלוי (חי"א סי' נא) שהביא ד' הגאון שאילת יעב”ץ (ח"א סי' עד) דלא שייך ברכת האורח האידנא לפי שאין אחד מברך לכולם כפי שהיה נהוג בזמן חז”ל שאחד היה מברך בקול רם להוציא אחרים, לא כן בזמננו שכל אחד מברך לעצמו, ע"ש. ומכל הנ"ל נראה שבשאלה שלנו אין חיוב לברך ברכת האורח אחר שבעבודה אף שמקבלים האוכל בחינם, אינו חשיב חינם כ"כ משום שהוא חלף עבודתם ומהוי עידוד לעבוד יותר טוב ולא גרע מתשלום על האוכל. ובפרט אם אין בעל הבית עמהם וכן בפרט שאין מברכים על הכוס. ואף שמעיקר הדין פטורים, יכולים להוסיף בקצרה בהרחמן, 'הרחמן הוא יברך את בעלי הסעודה הזאת, הם וכל אשר להם'. ויוצאים בזה כמש"כ בשער הציון (סי’ רא ס”ק יד), ע"ש. הלכך בשאלה שלנו, אין חיוב לברך ברכת האורח. ואם רוצים, יכולים להוסיף בקצרה ב'הרחמן', 'הרחמן הוא יברך את בעלי הסעודה הזאת, הם וכל אשר להם'.

0 תגובות