נר שבת :האם ניתן להדליק נרות שבת עם נר ריחני

 

תשובה: בגמ' שבת (כה:) תניא, רבי שמעון בן אלעזר אומר: אין מדליקין בצרי. מאי טעמא? אמר רבה: מתוך שריחו נודף, גזרה שמא יסתפק ממנו. אמר ליה אביי: לימא מר: מפני שהוא עף! - חדא ועוד קאמר, חדא - מפני שהוא עף, ועוד: גזירה שמא יסתפק ממנו, ע"כ. ונפסק להלכה ברמב"ם (פ"ה מהל' שבת ה"י) ובש"ע (סי' רסד ס"ג) שאין להדליק בנר משמן אפרסמון שריחו נודף. והנה נר זה העשוי משעווה, יש לדון האם יש חשש שמא יסתפק ממנו (ואין לחוש שמא יעוף משום שאין דרכו לעוף). ולכאורה נראה דמה שאמרו שאין מדליקים בצרי ומחמת ריחו הטוב, הוא רק בגלל שזהו דבר מאכל שיש לחשוש שיקח ממנו לאכילתו מחמת ריחו הטוב, אבל בנר שעווה חשש זה לא קיים. ועוד יש לומר שהגזירה היתה על צרי ולא על שעווה. ועוד מאי שייך שיסתפק ממנו איכא בשעווה, הרי לא דומה לשמן ששייך להסתפק ממנו שהרי הדרך למשוח הגוף בשמן משא"כ שעווה שלא שייך וגם לא יועיל שיסתפק ממנו שהריח הוא לא בחפצא של הדבר אלא תוצאה של ההדלקה, כנ"ל פשוט. וכל זה מעיקר הדין, אבל למצוה מן המובחר יש להדליק בשמן זית כמובא בחזו"ע (שבת א' עמ' רט). הלכך להלכה, מותר להדליק נרות שבת עם נר ריחני.