מסעדות שמבשלים בהם גויים

שאלה: פעם כתבתם כאן, שאין לאכול מאכל שבישל אותו גוי. לפי זה לכאורה, כל המסעדות שעובד בהם טבח גוי, אסור לאכול מן המאכלים המוגשים בהם. ואם כן מדוע יש עליהם תעודת כשרות? תשובה: במסעדות "כשרות" רבות, נוהגים שיהודי מדליק את האש במסעדה בבוקר, ובמשך כל היום, הטבחים הגויים מניחים את המאכלים על האש. והשאלה, האם במקרה כזה יש איסור בישולי גויים, אם לאו? והנה יש בדבר זה מחלוקת בין רבותינו הראשונים: יש אומרים, שאם יהודי הדליק את האש, אף על פי שאחר כך הגוי הניח את התבשיל על גבי הכיריים, אין בדבר משום בישולי גויים. (וזו דעת הראב"ן, והמרדכי, ורבינו פרץ, והתרומת הדשן. ועוד). וכן פסק הרמ"א בהגהת השלחן ערוך (סימן קיג ס"ז). ולעומת זאת, דעת הר"ן, והרשב"א, והריב"ש ורבינו יונה ועוד רוב גדולי הראשונים, שאין הדלקת האש על ידי היהודי מועילה לגבי בישולי גויים. (בשונה מדין "פת הגוי", ולא נאריך כאן בפרטי דין זה). וכן פסק מרן השלחן ערוך. ומעתה נמצאנו למדים, שלפי דעת הרמ"א, שכמותו פוסקים בני אשכנז, אם היהודי הדליק את האש, שוב אין חשש בישולי גויים. ואילו לדעת מרן השלחן ערוך, שבני ספרד הולכים לאורו, אין להקל בדין בישולי הגוי, עד שהיהודי בעצמו יניח את התבשיל על האש. ומטעם זה, מערכות הכשרות של הרבנות הראשית ושל העדה החרדית, לא נזהרו שהיהודי יניח את התבשיל על האש, משום שהם אינם מקפידים להחמיר כדברי מרן השלחן ערוך. ולכן הסתפקו בכך שהיהודי ידליק את האש בבוקר. אולם לאחר מכן, הספרדים התעוררו לבעיה זו, והחלו לדרוש ממערכות כשרות שונות, להקפיד על כך שהיהודי יניח את התבשיל על האש. וכדעת מרן השלחן ערוך. אולם עדיין בהרבה מקומות אין הקפדה על כך. ונשאלת השאלה, האם מותר לספרדים, לאכול במסעדות כאלה. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, כתב בנדון זה בכמה מקומות. ולהלכה פסק, שכאשר מדובר במסעדה בבעלות ישראל, כלומר, בבעלות יהודי. והיהודי מדליק את האש בבוקר. יש מקום להקל בדבר אף לדעת מרן השלחן ערוך. והטעם שיש להקל בדבר, הוא משום שלדעת כמה פוסקים, אם הגוי מבשל ב"ביתו של היהודי", אין בדבר חשש בישולי גויים. מאחר והדבר נעשה בביתו של היהודי, (ובפרט כשהגוי עושה כן משום שהוא פועל של היהודי), ואז אין חשש לאכול את בישולי הגוי, לא משום "שמא יאכילנו איסור", ולא מחשש שמא היהודי יבא להתחתן עם הגוי. ואף על פי שלהלכה אין אנו פוסקים כדעה זו, מכל מקום, כאשר מצטרפות שתי הסברות יחד, כלומר: גם היהודי הדליק את האש, וגם הגוי שמניח את התבשיל על האש, עושה זאת במסעדה השייכת ליהודי, והוא פועל שלו, יש להקל לאכול מבישולי הגוי במקרה כזה. (וראה עוד בספר הליכות עולם ח"ז עמוד קכ). אבל אסור לספרדים לאכול במסעדה (כשרה) של גויים, אף אם היהודי מדליק בבוקר את האש, משום שלדעת מרן השלחן ערוך, יש כאן איסור בישולי גויים. ורק במסעדה של יהודי, יש סברא להקל בזה, אף לדעת מרן השלחן ערוך. כמו שביארנו. ולכן לסיכום: מסעדה של יהודי, שיהודי מדליק בתוכה את האש בבוקר. ואחר כך הפועל הגוי מניח תבשילים על האש. יש ללמד זכות על המיקלים לאכול במסעדה כזו, אף שהם ספרדים. אבל לכתחילה יש להזהר שהמשגיח במסעדה יתן בעצמו את התבשילים על האש. וידועים דברי הגאון החכם צבי, שאמר, שהלואי ואנו (האשכנזים), היינו מחמירים את מעט החומרות שהחמיר הבית יוסף, שהן יקרות יותר מכל החומרות שנוהגים בהם האשכנזים.