הלכות השייכות לראש השנה

 

מכיון שהזמן קצר, נבאר בקצרה כמה הלכות הנוגעות לימי ראש השנה.

1. מדליקים נרות לכבוד ראש השנה, כשם שמדליקים נרות בכל שבת וחג. וצריך לברך על ההדלקה "אשר קדשנו במצותיו וצונו להדליק נר של יום טוב".
    
2. יש נשים שנהגו לברך "שהחיינו" בשעת הדלקת הנרות. ונכון יותר שלא תברכנה שהחיינו בשעת ההדלקה, שהרי בשעת הקידוש הן יוצאות ידי חובה בברכת "שהחיינו" מפי המקדש. (חזון עובדיה על הלכות הימים הנוראים עמוד סב והלאה).
    
3. בכל הימים הנוראים, מיום ראש השנה ועד יום הכיפורים, מסיימים את ברכת "אתה קדוש", "המלך הקדוש", ולא "האל הקדוש". ומי שטעה וסיים "האל הקדוש", צריך לחזור לראש התפלה.
    
4. בתפלת העמידה של ראש השנה ויום הכיפורים, בברכת "אתה קדוש", אומרים ארבע פעמים "ובכן", ויש בזה סודות על פי הקבלה. וכל נוסח הברכה שונה משאר ימות השנה. ומי שטעה והמשיך את הברכה כדרכו תמיד, ומיד אחרי שאמר "וקדושים בכל יום יהללוך סלה" המשיך ואמר "ברוך אתה ה'", יסיים את הברכה "המלך הקדוש", ואחר כך ימשיך את התפילה (בברכת "אתה בחרתנו"). והטעם לכך הוא, משום שאמירת "ובכן" וכל התוספות שבברכת "אתה קדוש", אינם מעכבים את התפילה אם טעה ולא אמרם, ולכן, אם טעה והתחיל את סיום הברכה "ברוך אתה ה'", יסיים, "המלך הקדוש".
    
5. מנהג ישראל עוד בזמן הגמרא (כריתות ו.) שאוכלים מיני פירות וירקות בליל ראש השנה, שיש בהם רמז לסימן טוב לכל השנה. משום "סימנא מילתא", כלומר, לסימן, יש משמעות. ואחרי שהתחילו את הסעודה וכבר טעמו כזית מן הפת, מתחילים לברך ולאכול מן ה"סימנים" הללו.
    
6. מכיון שבין ה"סימנים" יש גם תמרים, שהם דבר שנשתבחה בו ארץ ישראל, לכן יש להקדים את התמרים ולברך עליהם "בורא פרי העץ", ואם התמר הוא "פרי חדש" אצלו, יברך עליו גם ברכת "שהחיינו", ואחר כך יאכל תמר, ושוב יקח בידו תמרה אחרת, ויאמר "יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו שיתמו אויבינו ושונאינו וכל מבקשי רעתינו". ויאכלנה. ובברכת בורא פרי העץ שעל התמר, פוטר את כל מיני הפירות שיאכל. וגם בברכת שהחיינו, יכוין לפטור את כל מיני הפירות החדשים שיובאו לפניו.
    
7. יש שאוכלים את ה"סימנים" הללו, ואינם אומרים "יהי רצון" לפני האכילה. וכתבו המקובלים שאין זה נכון לעשות כן, כי הדיבור והתפלה לפני אכילת הסימן, הם אלה שגורמים לשפע הטוב שיושפע באכילת הסימן. וכן היה מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל נוהג לומר את נוסח ה"יהי רצון" המודפס במחזורים, בשמחה ובחדווה.
    
8. כשאומר "יתמו אויבינו ושונאינו" וכו', יזהר שלא יתכוין על שונאיו שהם יהודים. ואפילו אם הם רעים וחטאים לה' מאד, בכל זאת לא יכוין עליהם. כי ביום זה יש לבקש על כל החוטאים מבני ישראל שיזכו לחזור בתשובה שלימה. וכן אמרו בגמרא במסכת תענית על אבא חלקיה, שהיו לו אויבים משכניו שהיו רשעים גמורים, ופעם אחת היתה עצירת גשמים, והתפלל אבא חלקיה שירדו גשמים ולא נענה, ועמדה אשתו בצד אחר והתפללה, וראו כי העננים מגיעים מצידה והחל לרדת גשם. והטעם שתפילתה נענתה יותר, כי הוא היה מתפלל על האויבים שימותו, והיא היתה מתפללת עליהם שיחזרו בתשובה. (חמ"י חודש אלול פ"ו)