על מי מוטל העול הכספי של הטיפול בהורים

 

הזכרנו כבר, שמכלל מצות כבוד אב ואם, נמצאים כל עניני הכבוד, כגון לדאוג להאכיל ולהשקות את הוריו כפי רצונם, ובכלל זה, כאשר ההורים מבוגרים מאד ואינם יכולים לדאוג לעצמם, על בניהם ובנותיהם לדאוג להם למאכל ומשקה ובגדים וכל כיוצא בזה. ודבר ידוע, שככל שהילדים נוהגים כבוד עם הוריהם בזקנתם, על ידי זה זוכים אף הם שילדיהם ינהגו בהם כבוד, ולא ישליכום חס ושלום אחרי גוום.

נחלקו בגמרא (קידושין לא:) בענין ההוצאות שיש להוציא על אביו ואמו, האם הבנים והבנות חייבים להוציא מכספם הפרטי לצורך כבוד הוריהם, או שהעניין הכספי לא מוטל עליהם. ולמסקנת הגמרא, כל עניני כבוד ההורים צריך להיות מכספי ההורים, ולא מכספי ילדיהם. ולכן, כל זמן שיש להורים כסף משלהם, אין הילדים חייבים להוציא מכספם לצורך הוריהם.

ולדוגמא, אם האב חי לבדו, והגיע לזקנה, והוא נזקק לעזרה על ידי עובד מיוחד וכדומה, ויש לו חסכונות וכספים שונים, אבל הוא אינו מעוניין להוציאם עבור העזרה לה הוא זקוק. אין הילדים מחוייבים להוציא מכספם עבורו, כי באמת שהדבר מוטל עליו.

אבל אם אין להורים די כסף לזון את עצמם, מחוייבים הילדים לזון את הוריהם מכספם, ואם גם לבנים אין די כסף כדי לזון את הוריהם, הרי הם פטורים מלזון ולפרנס את הוריהם. אבל חייבים לכבד את ההורים בגופם, ללכת ולדאוג לצרכיהם בלא להוציא על כך ממון, ואף אם הבן בטל על ידי כך ממלאכתו ומפסיד ממון, מכל מקום חייב לכבד את הוריו בגופו כל מה שהם צריכים, ורק להוציא מכספו ממש, הרי הוא פטור, וכפי שנתבאר.

ויש לציין, שלפעמים גם כאשר יש לאב כסף, על הבנים מוטל לדאוג לו מכספם. ויש לשקול את הדברים היטב, כי לעתים צורך נפשי כל שהוא גורם לאדם זקן בשנים לשמור את כספו, והוא חי בצורה לא ראוייה, ובמקרים כאלה יתכן ויש לדאוג לו מכספי הילדים, שהרי כל ישראל חייבים במצוות הצדקה, וכל שכן כאשר מדובר בהורים, שחובה קדושה לדאוג להם ככל צרכם.

מובא בברייתא (קידושין לא:) "הנשמע בדבר אביו למקום, לא יאמר שלחוני בשביל עצמי, מהרוני בשביל עצמי, אלא כולהו בשביל אבא". כלומר, אם אדם נשלח על ידי אביו לאיזה מקום, והוא מכיר ויודע שאנשי המקום מכבדים את אביו וירצו לחלוק כבוד לאביו, והוא בא לבקש מהם איזה דבר לעצמו ולאביו, ויודע שיעשו רצונו גם מבלי שיזכיר את אביו, אף על פי כן לא יבקש הדבר בשביל עצמו, אלא יאמר: עשו כך וכך בשביל אבי, כדי שיתלה הכבוד באביו, וגם נמצא שאנשי המקום מכבדים את אביו, ועל ידי זה גדל כבוד אביו. והביאו דברי הברייתא להלכה, הטור ומרן השלחן ערוך.