תענית אסתר – לשתות לפני קריאת המגילה

 תענית אסתר – לשתות לפני קריאת המגילה

בימי מרדכי ואסתר התאספו היהודים בשלושה עשר לחודש אדר לעמוד על נפשם מפני אויביהם ושונאיהם, והיו צריכים וזקוקים לרחמי שמים מרובים, לבל יוכלו אויביהם לפגוע בהם, ועמדו בתפילה ובתחנונים וישבו בתענית באותו יום, כשם שעשה משה רבינו ביום שנלחם עם עמלק שעמד בתפילה ובתענית, וגבר ישראל. וה' יתברך אלוקי אבותינו שמע תחינתם וקיבל תשובתם ותעניתם ברצון, וביום אשר שברו (חשבו) אויבי היהודים לשלוט בהם, ונהפוך הוא, אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם, והרגו היהודים בשונאיהם שבעים וחמש אלף איש, מלבד שהרגו בשונאיהם בשושן הבירה, ולא נהרג אף אחד מישראל, כי לא בחיל ולא בכוח כי אם ברוחי אמר ה' צבאות. ולכן נהגו בכל תפוצות ישראל להתענות ביום זה בכל שנה ושנה, זכר לנס שנעשה להם. וצום זה נקרא "תענית אסתר".

וכתב רבינו המאירי בספר בית הבחירה (תענית, יח.), שיש מי שאומר שתענית אסתר, היא תענית של שמחה, ואינה בכלל שאר התעניות שהם של צער. ויש חולקים בדבר.

מעוברות ומניקות פטורות מלהתענות בתענית אסתר, שהרי אפילו מארבעה צומות הנזכרים במפורש בספר זכריה (ח, יט) הן פטורות מלהתענות חוץ מיום תשעה באב, וכל שכן שפטורות מתענית אסתר. וגם הרמ"א (רבי משה איסרלש) בשלחן ערוך (סימן תקמט סעיף א) כתב שהן פטורות מתענית אסתר. (ומה שמרן השלחן ערוך לא כתב דין זה, אין זה משום שהוא חולק על הרמ"א, אלא משום שמרן כבר פסק כן לגבי שאר התעניות, שהן חמורות יותר מתענית אסתר, שמעוברות ומניקות פטורות מלהתענות. וכל שכן בתענית אסתר. אבל הרמ"א הוצרך לכתוב את הדין הזה, לפי מנהג האשכנזים, שמעוברות ומניקות מתענות בשאר התעניות, אלא אם כן מצטערות הרבה, לכן כתב הרמ"א שעל כל פנים בתענית אסתר אין צורך להתענות).

ומעוברת שאמרו שפטורה להתענות, הכוונה לאשה שכבר עברו עליה שלשה חודשים להריונה. ומכל מקום אם היא סובלת ממיחושים והקאות, יכולה להקל גם בטרם מלאת שלושה חודשים להריונה, ובפרט לאחר ארבעים יום ליצירת הולד.

ומינקת שאמרו, אפילו אינה מינקת בפועל, כל שהיא תוך כ"ד חודשים (שנתיים) ללידתה, אם מרגישה חולשה יתירה יכולה להקל ואינה צריכה להתענות. אבל אם היא מרגישה ככל אשה בריאה, יש להחמיר שתתענה גם היא.

אסור לאכול לפני קריאת המגילה (שתהיה מחר בערב, במוצאי התענית). ויש אומרים שאסור אפילו לטעום או לשתות מעט לפני קריאת המגילה. והמחמיר כדבריהם, תבוא עליו ברכה. אולם מעיקר הדין מותר לשתות או לאכול פרי וכדומה לפני קריאת המגילה, בפרט במקום צורך, כשאדם מרגיש חולשה יתירה לפני קריאת המגילה מחמת התענית.

וכמו כן הנשים שממתינות לשמיעת קריאת המגילה, אסור להן לאכול לפני קריאת המגילה, אך רשאיות לשתות או לאכול פירות, וכן יכולות להקל באכילת עוגה פחות משיעור כביצה (כחמישים גרם). ודין זה מבואר בספר חזון עובדיה על פורים (עמוד צה).