כלי פסח – הכנה לפסח

 

אנו הללו, שאנו עומדים בסמוך לחג הפסח, נהגו בכל תפוצות ישראל, ובפרטי נשים, לנקות את הבתים היטב ומכל חשש חמץ, בזה בשתי מעלות. המעלה הראשונה, שעל ידי הזהירות המופלגת בנקיון הבית, יצאו מחשש שלץ ממש, ומעלה נוספת חמה ידי זה יגיעו לחג הפסח לחוג אותו בשמחה, כשהבית ערוך ומוכן לכבוד החג. ומלבד הנקיון, אלו הימים שמיועדים להכנת גם כל צרכי החג, בקניות, כדי שיוכלו לחגוג את החג בשמחה, והשמחה הזו היא שמחת יום טוב, שהורונו רבותינו שיש לשמוח בהם במאכל ומשתה, וחייב אדם גם לשמח את בני ביתו בחג, במאכלים ומשקה ובגדים נאים. ואמרו רבותינו (סוכה מה:), שכל מי "שעושה איסור לחג", שמציין את החג במאכל ומשתה, מעלה עליו הכתוב כאילו בנה מזבח והקריב עליו קרבן, שנאמר, "אסרו חג בבותים עד קרנות המזבח". ומצוה על כל אדם להתעסק בצרכי החג בעצמו, ולא על ידי שליח, שמצוה בו יותר מבשלו, כדוגמת הקרבנות שהבעלים היו מטפלים בהם בעצמם מביאים למקדש, ובזה הייתה להם כפרה. (כן כתבו המקובלים). וגם יש לשים לב, לקרובים ושכנים, שאין להם אפשרות כספית לחוג את החג כראוי, ולעזור להם, בממון ובדברים אחרים, כדי שישמחו כולם. כלי פסח בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מה מאכלים בהם, שכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכל חלב, כמו שיש כן להבד בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה פסח. והנה דיני הכשר כלים לפסח הם קשים גם מבחינה הלכתית וגם מבחינה מעשית, ומרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצ"ל סידר לנו בחבוריו ובשעוריו את דיני הכשרת הכלים לחג הפסח. בזמנינו, אנו חיים בדורות של שפע שמשפיע ה' יתברך בעולמו, יש לרוב האנשים כלים מיוחדים לפסח. רוב האנשים לא נזקקים בכלל "להכשיר" במיוחד עבור חג הפסח. מלבד השיש שבמטבח והכיריים וכדומה, שיש להכשירם. ואנו נקדים מעט מסבירים את מהות ההכשרה. יש סיכוי טוב יותר. כבולעו כך פולטו כל כלי שעשוי ממתכת או מפלסטיק, דרך ההכשר שלו היא דרך עבודה בו, משום שכלל יש בידינו "כבולעו כך פולטו". כלומר, כפי שהכלי בלע טעם מה מאכלים, כך הוא יכול גם לפלוט אותו. ולפיכך כלי שדרך שימוש בו היא על ידי בישול, למשל בישול, דרך ההכשר שלו היא כתשמי, כלומר ל"הגעילו", ופירוש הדברים שיש להכניס את הכלי לתוך כלי גדול יותר עם מים רותחים. וצריך שיהיו המים רותחים ב"כלי ראשון". כלומר, יש להגדיר את הכלי במים רותחים באשר הוא הראשון שבו הם רתחו, שהוא הכלי שמונח על האש או הקומקום החשמלי. אבל אין להגעיל את הכלי בתוך המים רותחים ששפכו אותם מהכלי שבו הם רתחו לכלי אחר, כי כלי זה כבר אינו כלי ראשון, אלא "כלי שני", ואין מים שבכלי שני יכולים לגרום להפלטת מה שבלוע בתוך הכלי שמגעילים בתוכו. הכשרת סכו"ם אפשר להגייל ולהכשיר בתוך מים רותחים שבקומקום החשמלי. ואין צורך להכניס את כל הסכין בבת אחת לקומקום, אלא שיכניס תחילה צד אחד של הסכין שלח את הצידו השני. (ואם הידית של הסכין עשויה עץ אי אפשר להכשירה בהגעלה). כמובן שלפני ההגעלה יש לנקות את הכלים היטב לבל ישאר בהם שום שמץ לכלוך או חלודה. יש להשתדל מאד שלא להשתמש בכלי למאכלי חמץ (או בשר או חלב בשאר ימות השנה) במשך עשרים וארבע שעות לפני שמגעילים אותו. כלי עץ כלים שעשויים מעץ, דינם ככלי מתכות, ואופן ההכשרה שלהם הוא כדי כלי מתכות, שאם השתמשו בהם בתוך סיר רותח על גבי האש, יש להגעילם ברותחים בכל ראשון כפי שהסברנו. וכן על זה הדרך. וכן הדין לגבי כלים העשויים מעצמות. ובזמנינו כלים העשויים מעצמות לא מצויים בכלל. כלים שיצרים ליבון באש שפודים ואסכלאות שמשתמשים בהם באש בלא אמצעות נוזלים, צריכים ליבון באש ממש עד שיהיו ניצוצות ניתזין מהם. כלומר, עד שיאדים הברזל. וכן הדין ב"סיר פלא" שאופים בוגה חמץ על גבי הכיריים לאורך כל השנה, ההכשר שלו הוא רק על ידי "ליבון חמור" דהיינו ליבון על גבי אש עד שיאדים הברזל. ובסירים בדרך כלל הדבר אינו אפשרי. יש לו הכשר אמר על ידי הגעלה במים רותחים. ובהלכה הבאה נבאר עוד פרטי דינים בזה.