רוב שימוש

 

שאלה : כלי כסף, בין היתר של קידוש, האם מותר להשתמש בהם בימי הפסח לאחר שהשתמשו בהם בכל השנה? תשובה : כל הכלים שהשתמשו בהם הוא בצונן, כלומר, משתמשים בהם רק למאכלים קרים, אפשר להשתמש בהם בימות הפסח, ודברים שישטפו אותם לפני כן. משום מאכלים צוננים נבלעים בדפנות הכלי, וממילא אין לחוש שיפלטו אחר כך טעם חמץ במאכל. ומעתה כשאנו דנים לגבי כלי כסף, בודאי הרגילות היא להשתמש בהם בצונן בלבד, למשל גביע הקידוש, או כורות הגשה וכדומה, שאין דרך אפשרית בהם מאכלים רותח כלל ועיקריים, כמו גם שימוש בהם במי הפסח, אפילו לצורך המצאות של ליל הסדר. מחלוקת המרדכי והרשב"א אולם המרדכי (פסחים פ"ב סימן תקעד) כתב בשם הראבי"ה בזו הלשון: "כוסות של כסף, יש לחוש שלפעמים מרתיחים בהם יין ובשמים אצל האור, צריך להגעיל אותם בכלי ראשון". כלומר, ומסתבר שקרה והניחו פעם מאכלים חמים חמים בכלי כסף, ממילא חייבים להגעיל אותם (כלומר, להטביל אותו במים רותחים מאד) כדי להכשירו להשתמש בפסח. אלא שלעומת זאת, רבינו הרשב"א (ח"א סימן שעב), כתב לגבי כלים שמשתמשים בהם תמיד בצונן, ו"לפעמים" שמים בתוכם לחם חם, די להם בשטיפה בלבד, ומותר להשתמש בהם בפסח, ואין צריך להגעיל אותם, משום שבכל כלי הולכים אחרי "רוב תשמישו". כלומר, אם בדרך כלל משתמשים בכלי בצונן, אפילו אם אתה ומשתמש בו באקראי בם, די לאותו כלי בשטיפה בלבד, ואין לחוש שפעם אחת היא בלע חמץ. וכדברי הרשב"א פסק מרן השלחן ערוך (סימן תנא). וכדברי הרשב"א פסק גם הגאון רבינו מנחם עזריה מפאנו (בשו"ת סימן צו), כל כלי שדרך שימוש בו היא בצונן, למשל כלי כסף, אפילו אם אירע שאותו כלי בלע חמץ, אין צורך להגעילו, כיון שבכל כלי הולכים אחר רוב תשמישו. קושית רבי יוסף חיים זונפלד

ואמנם הגאון רבי יוסף דבר זונפלד הקשה עלי הרשב"א, איך אפשר לומר שהולכים אחר רוב תשמישו של הכלי? והרי דיפול שאותו כלי בלע פעם אחת חמץ, והוא יפלוט אותו חמץ בשימוש הבא בימי הפסח. ואם כן איזה הגיון יש בסברת הרשב"א שהולכים אחר רוב תשמישו של הכלי?

ומרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצ"ל, הסביר את הדברים, שמאחר וכל דברי הרשב"א אמורשרים דוקא בכל ארבע שעות עברו עשרים וארבע שעות מאז שהשתמשו בו בדבר חם, (שכן השתמשו בכתב בפירוש הרמ"ע מפאנו), ממילא מן התורה לא שי שום איסור בשימוש בכלי זה, כיון שטעם החמץ הבלו בכל מנדנו ( לגמרי אחר כך). כלי גם לאחר עשרים וארבע שעות ואותם "רבותינו" שגזרו שלא להשתמש בכלי שבלע איסור אפילו לאחר עשרים וארבע שעות.

(ואמנם יש אומרים כי אין לסמוך על סברא זו של "רוב תשמיש" אלא במקום ספק, אולם בנדון שלפנינו, באמת ולא רק בחשש, בדברים בלעדי חמץ בכל דבר, יש עניין).

זה למסקנה, כל כלי שדרך הפעלה בו היא בצונן, למשל כלי כסף, אפשר להשתמש בו בפסח לאחר שינקו אותו היטב. אפילו אם יש צורך שהשתמשו בו לפעמים על חמץ חם, אין כלום, ומותר להשתמש בו בימות הפסח. (חזון עובדיה הלכות פסח הנד"מ, עמוד קמח).